<h1>תשובות חכמי פרובינציא הלכ' כתובה סימן מ'</h1>
<h2>דף סה:</h2>
מהחכם ר' יוסף ב"ר יהודה נ"ע והוספתי עוד היינו טעמא דאי אקני לה מידי ואמ' לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן לא מהני ההיא תנאה, מפני שידה כיד בעלה, והכי בעלה לא אקני (ליה) [לה] ידה, וכיון דקנאי לה מידי דאקני לה, קנאו בעלה, וכן נמי אי זכי בעלה לאחר במידי על ידה, כיון דלא אקני לה בעלה ידה אכתי ברשות בעלה קאי ההוא מידי ולא נפיק מרשותיה למזכי ביה ההוא אחר דזכי ביה ליה על ידה, אבל אי אקני לה בעלה מידי במתנה, אקני לה ידה, הילכך קניא לה לההוא מידי ונפק ליה מתותי יד בעלה, תדע דהא רב גופיה דסבירא ליה כר' מאיר, כדמתברר במסכת נדרים [פ"ח ע"ב], שאני ליה בין היכא דאקני לה בעלה מידי ובין היכא דזכי ליה לאחר על ידה, דהא אוקמה רב אשי למתניתין דעירובין אליביה דרב בשיש לה חצר באותו מבוי דמגו דזכיא ביה לנפשה, ונפק מתותי יד בעלה דהא אקנא לה ידה, זכיא לאחריני, דשמא אליבא דרב דסבירא ליה כר' מאיר דאי אית לה חצר לנפשה קניא לה לההוא עירובא דאקני לה ונפק מתותי יד בעלה והוי עירוב מעליא ותשתרי ביה לאשתמושי ביה במבוי, ומגו דזכיא ביה לנפשה ונפק מתותי יד בעלה דהא אקני לה ידא זכיא לאחר דזכי ליה בעירוב, דהא ידה אינו כיד בעלה לגבי ההוא עירוב, הואיל ואקני לה ידא בעידנא דאקני לה ההוא פיתא דעירובא לאשתרויי ביה בנפשה בההוא חצר דאית לה בההוא מבוי, ועל גב עירוב דידה זכיא לההוא אחר בההוא עירוב דזכי ליה על ידה שהרי ידה אינו כיד בעלה, דאלמא שאני ליה לר' מאיר דסבירא ליה כוותיה בין היכא דזכי לה לנפשה בין היכא דזכי לה לאחר על ידה, דומיא דמאי דאמרי' [גיטין ע"ז ע"ב] גיטה וידה באין כאחד, אע"פ שאינו דומה לו לגמרי, ועוד אשכחן ליה לרב גופיה, דסבירא ליה כר"מ, דהא פסק בבא בתרא [נ"א ע"ב] שהנותן קרקע לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות, וטעמא דמילתא משום דאגב ההיא מתנה אקני לה ידה כי היכי דתהוי לה יד ונפיק ההוא מידיה מרשותיה למזכי ביה אתתיה דאלמא שאני היכא דיהב ליה מתנה [מ]היכא דזכי לאחרים על ידה, משום דלא נפק מידי דזכי להן על ידה מרשותיה הואיל ולא אקני לה ידה, כ"ש היכא דאקנו לה אחרים מידם על מנת שאין לבעלה רשות בו דלא קניא לנפשה מידי, הואיל ולא אקני לה בעלה ידה אלא אכתי קיימא ברשותיה מפני שידה כידו, ואיברירא להא מילתא שפיר, וליכא לאקשויי מידי. יוסף ב"ר יהודה נ"ע.
